קצת על פסיכודרמה
פסיכודרמה.. מילה כ"כ גדולה, אולי אפילו קצת מאיימת, ובעצם - זו פשוט שיטה שעוזרת. בזכותה אפשר להיכנס לרגע לחוויה עצמה, לא להסתפק בתיאור, לחזור לרגע הזה הכואב השמח, הלא מפוענח, להחליף תפקיד וזווית ראיה, להיפגש עם צדדים באישיותנו ולהיות בדיאלוג עם חלקים שונים.. בתוכנו.
ולא... ממש לא צריכים כאן כשרון משחק, גם לא תעוזה, אפילו לא במה.
עם מטופלים רבים השיח תופס את המקום המרכזי בטיפול, והפסיכודרמה, אם נענים לה, מאפשרת עוד שביל גישה בטיפול. דרך החוויה הפסיכודרמטית המטופל עשוי לקבל תובנות רבות שהן מקור לעבודה טפולית מעמיקה.
פסיכודרמה אינה עוד זרם טיפול פופולרי וזמני שבא "להעלים את הכאב" – היא שיטה ותיקה ועמוקה מאוד: שורשיה של הפסיכודרמה הם בעשורים הראשונים של המאה ה20. ממציא השיטה היה פסיכיאטר בשם יעקב לוי מורנו, מאבות הטיפול הקבוצתי. מורנו סבר שהפסיכואנליזה של פרוייד אינה נותנת מספיק מקום לאותנטיות של הארועים המעסיקים את המטופל, ושיש לחוות אותם בקליניקה באמצעות הפעולה , השחזור והכניסה לחוויה "כאן ועכשיו".
באפשרות לייצר דרמה פרטית מארועי חיינו יש את הכוח להשיב לנו את השליטה על הבחירות, התגובות ומערכות היחסים שלנו בעולם. בפסיכודרמה גלום הפוטנציאל לעורר אותנו לחיות, יצירתיות וספונטאניות- להן אנו זקוקים בכ"כ הרבה מצבים ומסגרות בחיים. לפסיכודרמה פוטנציאל אדיר בהשבת הכוחות הפנימיים שלנו לעצמינו ובאמונה ביכולותינו, אך בלי לפסוח על ההתבוננות בקשיים, וההכרה בנקודות התורפה שלנו.
הפסיכודרמה יעילה ובכוחה לחולל שינוי לטובה בתחומי שונים חיים כמו עבודה, דיכאון, זוגיות, פרידה ואובדן, דרכי תקשורת הורות ושייכות חברתית.